חמישה כישלונות והצלחה אחת כישלון מס.1
ליהקנו את דור ילד ג'ינג'י יפהפה לצילומי ישבנון לחברת ליפסקי, כתר פלסטיק, המיועד לשכנע ילדים קטנים מפוחדים להשתמש באסלה של המבוגרים. נכון ג'ינג'ים מובילים פרסומות? ג'ינג'י מתקשר למשהו מיוחד, ייחודי, עם קצת פלפל, יפה תואר כמו דוד המלך. אבל אחרי שכבר צילמנו הודיע הלקוח שג'ינג'י זה נחות ולא מתאים לאירופה שלשם מיועדת האריזה, והצילומים נגנזו.
כישלון מס.2
אז בחרנו ילדה מסוכנות דוגמנות שבדיוק עלתה לארץ מיוגוסלביה. היא לא ידעה אף מילה בעברית וגם הוריה לא. היא בהחלט לא הייתה ג'ינג'ית, בעלת מראה אירופאי, כי היא בכלל באה משם, מאירופה. תגובת הלקוחות לצילומים: רזה מידי, גבוהה מידי. ונכון הצילומים נגנזו.
כישלון מס. 3
אז ליהקנו ילדה מלאה, עליזה, בלונדינית וחייכנית שישבה דיי בשמחה על הישבנון. תגובת הלקוחות: שמנה מידי המוצר נראה קטן. וגם הצילומים האלו נגנזו.
כישלון מס. 4
הלקוחות אמרו אנחנו נביא ילד. הגיע כפיר בנו של אחד העובדים בחברה. תגובת הלקוחות: נראה בוגר עוד מעט מתגייס, והצילומים נגנזו.
כישלון מס.5
בעת משבר ניסתה גם המעצבת להיכנס למוצר אך ללא הצלחה.
הצלחה מס. 1
סוף סוף הגיע הילד המושיע. הילד הנכון. אחת המעצבות בסטודיו "צדה" אותו בגן של בנה. לא ג'ינג'י, לא שמן, לא רזה מידי, אירופאי, פשוט, מתוק, מקסים וחייכן. ליתר ביטחון הזמנו עוד ילדה בלונדינית מתוקה לגיבוי וגם בצילום שלה השתמשנו.
גברים מעדיפים בלונדינים
כל ההצעות שעיצבנו לכריכה לחוברת עבור חברת ביטוח הראל נדחו.
הלקוחות לא נתנו כיוון מה בעצם היו רוצים. העוזרת של אחד המנהלים סיפרה לנו בבדיחות הדעת שהדבר האהוב ביותר על המנכ"ל אלו הנכדים הבלונדינים שלו...
למה לא, אמרנו לעצמנו ובחרנו ילדים בלונדינים ממאגר הצילומים שלנו ואיתם עיצבנו את הכריכה.
"אוי זה בדיוק כמו הנכדים שלי", קרא המנכ"ל בשמחה, כשראה את הסקיצה, ומיד אישר את הכריכה.
צילומי ילדים
קשה מאוד לצלם ילדים. לילדים המגיעים לסט הצילום תגובות שונות, לפעמים הם בורחים, לפעמים מקיאים, ואף פעם לא מבינים מדוע הביאו אותם לכאן. אני אסירת תודה להורים המאפשרים לנו לצלם את ילדיהם לקידום אריזות ופרסומות, למרות שאינני יכולה להבין אותם.לפני כמה שנים יצאו תקנות מחמירות לגבי התנאים שבהם ניתן לצלם ילדים לעולם הפרסום. בעקבות כך סגרו רוב סוכנויות הדוגמנות את מחלקות הילדים שלהם, עובדה זאת הביאה אותנו למרדף מתמיד אחרי ילדים. הילדים הפרטיים הם מוצא לא רע. הם לא סובלים ומרגישים שסתם הגיעו עם אבא או אימא לעבודה, לדוגמא, הילד הפרטי שלי ששמח שאימא מאכילה אותו, ולא יודע שהוא בדרך לשבת על עוד אריזה של חברת ליפסקי, כתר פלסטיק.