טקס חלוקת תעודות בעיצוב מחזור א' גברים
בעת בניית הכיתה הזאת,
הלכנו לבחור כיסאות,
אני חשבתי שאלו צריכים להיות,
כיסאות רחבים מאוד,
אפילו ביקשנו מגבר מלא במיוחד, שהיה באולם התצוגה,
לשבת על הכסא לשם מדידה.
והכל בגלל שהייתי בטוחה במאת האחוזים,
שאתם תהיו כאלו שמנים...
ואי לכך ובהתאם לזאת
יש להתכונן לבאות.
והנה להפתעתי הגעתם אתם,
רזים ונחמדים,
אך נראה שעם הזמן-אם תרצו או לא תרצו,
החשדות ההדדיים ה ת פ ו ג ג ו
ולאחר שכוניתי "הרבנית" וגם "הגברת הראשונה",
הבנתי שנסלח לי על היותי אישה,
ואוכל סתם להיות בעלת מקצוע ושותפתו של אחיה.
אז איך לסכם תקופה מיוחדת בחיים?
אפשר להיזכר ברגעים,
איך אנשים ששחור לבן תמיד לובשים,
צריכים לחשוב בצבעים,
איך משולם ואברהם באידיש מדסקסים
על פוטו שופ ושאר הכלים...
ואיך תוך כדי קורס אחד,
אפשר להוליד שני ילדים...
מה שלמדתם כאן
הוא מקצוע מאוד מוחשי
אם כי הוא "לופט גישפט" אמיתי.
אל תשכחו שיופי ואסטתיקה
ממלאים את היהדות כמובן,
מה יפה יותר מאשר בשבת השולחן?
הסוכה, ארבעת המינים, החנוכיה המקסימה
ובפסח הקערה?
ומילת הערכה לאחיה
שהוציא את הנשמה
טיפה טיפה.
ולסיכום,
הרמב"ם היה איש מדע,
הרמב"ן היה רופא,
לרש"י היו כרמים,
ולמי הייתה מכולת ? ל"חפץ חיים",
ואכן אמרו" יגיע כפייך כי תאכל
אשרייך וטוב לך"
והזורעים בדמעה,
ברינה יקצורו - ממש כך.
ו"רבי" אריק אינשטיין אמר זאת גם,
בשירו המפורסם:
הבוקר בא, הבוקר בא, אז תגיד תודה,
שלוש ארבע, שלוש ארבע ולעבודה,
אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה
אתה חייב לשפוך הרבה זיעה ,
אז שלוש ארבע ולעבודה,
נפרדת מכם באיחולים
האישה היחידה בפרהסיה של הלימודים
(חוץ מתמי שאחורי הקלעים)
אסתי גריזים סיום קורס גברים מס 1 אייר תשס"ט
.
